אהובי,
החורף כבר כאן, הגשם מתדפק על החלון, הרוח נושבת ובליבי סערה.
בדיוק ברגעים שאני כה זקוקה לך עזבת. שעבדת אותי לתשוקה אליך,
כבלת אותי בכבלי האהבה והותרת אותי כציפור שבורה הנאבקת לפרוש
את הכנפיים ולצאת אל החופש.
אהובי,
חיבוקך כל כך חסר לי. געגועיי אליך בוערים בעצמותיי, אני
משתוקקת למגע שלך, לליטוף, לחיוך... אתה נמצא במחשבותיי כל
הזמן, אתה לא מרפה, אתה פשוט שם מביט בי בעינייך ואני משתוקקת,
מתאווה רק לעוד מגע אחד...
אהובי,
אני לא מאמינה שיש אחרת. האחרת זו אני. גם לי יש פחדים אבל
כשאני איתך אז פחות. אז אל תעזוב, אהובי, תפרוש עליי את כנפיך,
קח אותי תחת חסותך.
ואם לא, אהובי,
אז שחרר אותי,
שחרר אותי אל החופש, גאל אותי מיסוריי, תסיר מעליי את הכבלים
שלך ותתן שיאהבו אותי באמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.