ורק אחרי שאת בוכה, אני מבין כמה אני אוהב אותך.
היא תמיד יושבת שם, עם הגב אלי, כ"כ מזכירה לי אותך.
ומרלבורו לייט תמיד הזכיר לי אותך.
אז אני שומע אותה מזמינה קפה עם חלב וניל ושלוש סוכר,
ככה את אוהבת.
והיא תמיד מסתכלת על הכביש, כאילו שהיא איבדה שם משהו,
כאילו שהיא מחפשת משהו.
והעיתון מלא בכתבות על פוליטיקה, פרסומות של עלית ותמונות של
חיילים שנהרגו השבוע, זה לא יאומן איך שהם מחייכים בכל
התמונות.
וכשהסתכלתי, היא כבר לא הייתה שם. ירד גשם בחוץ.
אז חשבתי, רק אחרי שאת בוכה ככה אני מבין כמה אני אוהב
אותך.
[06.11.05] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.