סקאי רון / שמש |
כשהיא זורחת
בקומה ובשכבה
היא
שמש
את תפקיד המבשרת
כפינו עליה
הכרחנו אותה לענוד סמליות
ולנצח נחקה אותה
כשהיא תקום - נקום
כשהיא תעלם באופק - נעלם גם אנחנו
וכבר שכחנו
שיש לה רצון משלה
ובצבעים שהיא זורקת על השמים שלה
היא מנקה את מה שמלוכלך
ואם יש רגע של עושר - אז שם הוא מונח
אם קר לנו ואם גם החורף הזה נרטב -
זה וודאי הכאב
והיא מספיק ח-חמה
כדי לא לתת לנו להתקרב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|