חשבתי שהחלון סגור,
אך הוא פתוח לרווחה.
צינה מקפיאה אותי אל תוך המוות.
מתעטפת,
מתעטפת בכל כולך.
בגופך, בעורך, בהבל נשימתך.
אני מרגישה אותה גודלת בתוכי.
לולה שלי.
שיער ארוך וחלק,
עיניים קטנות ומחייכות בעצב.
שמלה תכולה עם פרחים לבנים.
אוחזת בבובה בידה.
מכווצת את מצחה.
מחייכת בשיניים צחורות ולחיים תפוחות.
לולה שלי.
עור חלק שנמתח בתוך שלי,
אוצרת בתוכה את חיי,
את שמחתי,
מכילה את עדותי.
פיסה קטנה שנשזרת בתוכי,
נתפרת אל לבי, אל מעמקיי האפלים.
אוחזת בידי,
מובילה אותי אליה.
הריח שלך, הריח שלך.