אם אלוהים היה מברך על המוגמר,
מיד לאחר שאת אדם הוא יצר,
החיים היו גן עדן אמיתי,
אבל לעולם לא היינו,
טועמים את הפרי.

פמיניזם ושוביניזם
לא היו נולדים.
בעולם האגדות
לא היו בכלל פיות.
אינטואיציה נשית
היה מושג מבולבל,
לא מתחבר לגברים כלל וכלל.

דרוש היה פתרון חלופי,
להמשך שושלת המין האנושי.
אם התפקיד היה מונח
על כרסי הגברים,
לא היה חשש
להתפוצצות אוכלוסין.

בטנגו וואלס, דילמה קשה
מי יוביל את מי על הרחבה?
מי בדלת ייכנס הראשון?
האם האדון או אולי האדון.
איש לא היה משליך סתם ככה כפפה
זו הייתה נחשבת הזמנה לזירה.

באופן כללי, היה די חדגוני.
ערבוב המינים -  רעיון צבעוני.
אם אלוהים על חוה
היה מוותר,
נראה שגם הוא
היה מצטער.