מוצאי שבת ביפו
ריח אניס
האוטו שלי
והכל כמעט כמו פעם
סמטאות שהקסימו אותי ועץ מרחף
פנים מתפלאות
כוכב צפון מערבי
מחשבה על ים מלוח ירוק
רצון להיות שם לקפוא מקור
לעשות אהבה בשק שינה
געגוע
למנדולינה שלי
לגוף שלי
וילנסקי ואלתרמן ומילים ישנות חדשות
נערה וחמור וחיזור
קשתות בתקרה וקשתות שעושות צליל
קונטרה בס שנכנס לגוף
ויוצא מגוף
יין אדום שעושה חם בבטן
ומשקה הזיות עכור עם שם מכושף
אבסינט
אהבה חזקה של נשים
וגאווה ועצב
מלחמה עיקשת בלב ובעד הלב
ודיבור פנימי על
להיות רואה ואיני נראית
להיות נוגעת ואיני נוגעת
להיות אוהבת ואיני אוהבת
אישה אדמה שיש בה פרי חיים ומעט ארס
יצירה שיש בה לחם
צמה ארוכה
צביטה בלב ועוד אחת
גולשת לאותו מקום
לאותן תחושות
ושאלה גדולה
נוסעת דרומה
מרגישה קרוב
במקום שרחוק
נוכחת כאן אבל חשה כמו זרעים ברוח.