תלתלי שיבה של זקן
ופנים זוהרות בלבן
ישב לו אדון רבן
כמעט והיה בר מינן
ישב וחיכה שתבוא
שתגאל אותו מייסורו
תבטל כל מה ששלו
תהפוך אותו לעצמו
ישב וחיכה שתיקח
ממנו את חיו ואחר כך
שיילקח זיכרונו - שישכח
כל מה שעבורו הבורא רקח
היא באה אליו בשנתו
רוקדת אל מול מיטתו
נוגעת קלות במצחו
לוחשת רכות באוזנו
"כך יהיה הדבר
תלך לטייל מאוחר
הבא את מה שנגמר
למי שיהיה פה מחר"
מיד הוא נעור
וקם על רגליו, קליל כמו ציפור
הוא טס לחפש לעצמו את הדרור
הפך כל ביתו בחיפוש המאור
אחרי יובלות של חיפוש מפרך
עדיין לא הבין הזקן איך
עליו למלא את רצון השרף וברך
בקול את כל מה ומי שסביבו השתרך
ילדה קטנטנה עברה לידו
מעיל אדמדם, עצר בצלו
חייכה בחיבה, משכה שרוולו
"ספר לי" אמרה על ימי עברו |
