כבר לא ילדה עוד לא אישה
כבר לא רכה, עוד לא ממש קשה
כבר לא בוכה, עוד לא צוחקת
עדיין מעשנת, כבר לא נחנקת.
כבר לא ערה, עוד לא נרדמת
כבר לא מחפשת לחזור חזרה
עדיין לא מתקדמת...
כבר לא שלך, עדיין מנשקת על שפתייך, ועדיין נבוכה כל פעם
שמסתכלת בעינייך.
כבר לא תינוקת, עדיין פוחדת לצאת מהלול
כבר לא פוחדת לזרום, אך עדיין דורשת לקבוע מסלול
ורוצה לאהוב. רגש פשוט וטהור.
לא, כבר לא בתוך מנהרה, אך עדיין לא רואה בקצה את האור.
ועדיין לא גיליתי בעצמי כוחות ולא עמדתי על ראש הצוק לא צעקתי
את שמי בקולי קולות, כדי שההרים והגבהות לא ישכחו אותי - את
הילדה שכבר לא מתעקשת לעוף
אך עוד חולמת על כנפיים גדולות.