שוב מתעורר לחיים זיכרון ישן.
שוב לבי ריק אך ראשי מתמלא בך
שוב שואלת את עצמי: "מי אתה?"
חזק, בודד מרוחק ואדיש...
שש שנים חיפשתי מישהו שיגרום לי להרגיש
כובש אך לא מושלם
מי בעולם יהיה גבר חלומותיי? אלוהיי, עד מתי? אהבה הוא הנוזל
שזורם בעורקיי, מדממת אני כל ימות חיי
וחיי החלו ביום בו הביטו בי לראשונה עיניים גדולות וחומות
זה היה בוקר לבן של חיי,
ביום בו נולדתי
ביום בו נפלו החומות.
ולא פעם מתתי מאז, ונולדתי מחדש כל פעם שבמקרה בצהרי יום גשום
כשנזכרתי...
אין לי כלום
מלבד כמה תקוות.
מוקדש לאהבת חיי...
הדמיונית כמעט |
