ישות נצחית / על האהבה |
והנורא מכולם
הוא פצע האהבה
כמה נדוש
אך כמה נורא.
לחן כיתת היורים
לפני החינוך בפנימייה
החיוכים הללו
הם הכתובת על הקיר.
תרמוס ותחמוס
את כל היקר לאדם
תמיד מבעד לסדקים
יעלה האור מחדש.
לטף את שרידי עורך
זה כל אשר תוכל לחוש
מבעד לבלאי הגלימה
הרוח יודעת מבלי לחמול.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|