|
כשתבוא אתעטף באבקת פיות שאספתי
במשך השנים שלא הייתה כאן
בעיניים אשים ניצוצות, כמו ביום הראשון שהכרנו
לא אדבר הרבה, אשתדל
ואת הדמעות אשמור לרגעים באמת עצובים
אלך איתך, לצדך
למקומות שעוד נשאר בהם ריח, זיכרונות
אשב מולך ואקשיב לך
אך גם אני יודעת שלא תדבר
פשוט נזרו לנו עם השתיקה
ועם ירח, שספק יהיה מלא.
וכשתעזוב
אחבק אותך ואעטוף אותך
בתוך הפחד שלי. |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.