אי-שם, בפאתי פרברים
נולד וגודל, למרגלות הר הארי
ילד יתום היה לאורך חייו
הוא פלוני בשם נרו הערירי
בילדותו,
מורתו החביבה - סבתא אדמה
הנביטה לו פלורה לאות אהבה
בגרותו, לימים, כבר הספיקה לפקוע
ועתה הוא שולט על רומא בכוח הזרוע.
אותה הסבתא מפצירה בפניו:
אכן הועם ממך זכר הפלורה?
אנא, קיסר, חמול על פאונה -
אחותך!
לב הקיסר לא נרעד מאומה.
אם כך, ביכתה סבתא שלא בעונה -
נרו, נרו יהיר - יוצא חלצי - לא תשוב להאיר!
הו, נירון, נירון הקיסר - אכזר ונבוב -
אין ברירה:
אשסה בך את בעל-זבוב!
צופה, בדמעות, איך שיגעון וטירוף -
מאכלים הקיסר בהתקפים של חירוף.
עד יום מותו, ואולי גם מותה,
נוטרת קינה לבנה שטוף הזימה.
7/11/07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.