ישות נצחית / מעבר לרקיע השבעי |
לשבשבת העולמות הגדולה
צירי המילים נושבות לדעת
את מסך המציאות הארצית.
ידי חודרות מבעד לבועה
לגעת בלהט ההבנה
במארג האותות והצפנים
ברצף זרמי החיים.
נורות הכוכבים נמסות
למפתני הנקה זכים
לבועות שקופות של הכרה
אני מלקט תפוחים אדומים.
בבוקר האור חובר לחושיי
אני שוכח לראות מחדש
נסוג אל תשתית הארץ
לגוונים אפורים חומים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|