|
חיילת שפעם היכרתי
הביטה עליי באהבה רבה
אך שנאתי את עצמי מכדי ליראות
הזיכרון מכאיב לתאי העצב.
ברחוב קפוא על אדמת גרמניה
הילדות הכי יפות היו מוכרות
המעגלים שנסגרים מול עיניי
מפתיעים את מערכות ההדחקה שלי.
להט השמש לא נוגע בבשר
הרוח זרה לחושיי
מערערת את נפשי מחדש
נקודות המוצא מתכנסות לעוצמה.
השקט חודר לעולם בהילוך איטי
לוטש את כוחו הרושף
עלים נערמים ברחובות הסתיו
כתמימות הילדים ששרדה. |
|
|
במה חדשה - מבט
אל נפש האדם דרך
נחיריו הפעורים
של ברנש באדום.
-מילון אבן
שושן, ברצינות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.