|
הדי לאמאר נפחדת באובר פאתוס
כמו בסרט הראשון שלי
הצללים נושבים בשחור ולבן
על פני המציאות הסינתטית.
עיניים אפלות לוחשות לי ממעמקים
את חוסר השלמות של הזמן החולף
אני נאבק ברגליי הממוסמרות חלודה
הדם היבש משתלב עם הצבע.
השקט משחרר את הרדומים לעולם
הגוונים נסוגים אל חוסר הכרה
המים שוטפים את השפיות מקרבן
אל עולם היבשות המחריב בחיים.
מבעד לעלטה רושפים הזיכרונות
שקרים מתוקים של מציאות
החלומות נרקמים לאטם
על כל גדרות האשליה שנותרו. |
|
כשהייתי
אינסטלטור של
מפורסמים,
חשבתי שזה יביא
לי את התהילה.
הייתי שר למתי
כספי באמבטיה
החלפתי לו
פקוננג) סיפרתי
לטוביה
צפיר בדיחות
(סתימה בביוב
במטבח)
אפילו רקדתי אצל
אניטה פללי
בסלון
(התקנתי לה את
הברזים שהיא
קנתה
באיסטנבול, בטח
קנתה).
לא עזר.
יעקב פופק
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.