מתהלך ביניכם,
אני שם,
מביט ויודע,
נעלם בין מילותיכם,
שבור, ריק כמו רוח.
אין בי כלום,
אני עשוי דמעות חסרות
פרופורציה, אין בי כלום.
נמאס לי לצפות.
סופג ומרגיש,
ריק מכאב, מצבור הדמעות
שלי אזל,
רוח, מהלך ביניכם,
בני אנוש יקרים, אני רוח,
רוח קרה.
לא עמיד בפני כלום, אפילו
לא בפני המבטים,
לא בפני האנשים.
צוחקים ומדברים, הם לא מודעים,
יש שם רוח ששומעת הכל,
רואה את השאול,
מפחדת ונשברת.
יש שם רוח,
בין כל המילים שלכם.
אני חי - ממוטט, לא מוצא מקום-
תנו לי לנשום. רוח קרה שאיבדה
מהותה, רוח קרה, כמו הלב,
כמו תקווה שכבתה.
רוח המזילה דמעות קפואות,
לא מסוגלת להודות בהאשמות,.
רוח קרה, קרה כחיוורון, קרה מכול תנועה,
רוח קרה שאיבדה צבעה, עם כיוון השעון.
רוחות יחלפו על פניי ואולי הדברים ישתנו?
שמשהו ישתנה לא ארגיש זאת כי אני
רוח, רוח קרה ללא רגשות. |