שונטל כהן / לילות שחורים |
הם לילות שחורים
התולים במרכזם ירח מלא
לילות מקוללים
של זאבים וכישופים
של ימים סוררים
בתוך עיניי האדומות
פרחים נובלים
שהושקו בדמעות
שטופחו בייסורים
ועיניהם של אחרים
ניזונות
מהצער הזה הטמא
של בני המיעוטים
ניזונות
מבושם דמעות מר שזולג
על לחיים וכתפיים חלשות
ניזונות
מעצבות שמשתקפת במראות
בחדר העינויים שלהם
הנקרא חיים
ויש להם ניצוץ.
שמור בטל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|