|
משטחים סטריליים
שטופי שמש קרה
עטופים בחוסר אהבה
ציניות של פרקטיקה.
ארכיטקטורה מתכתית
משקפת את קרני השקיעה
הצהוב הזה מכתים את הדעת
אני נמס לשובלי עשן.
בעיטות הגלגלים באספלט
מרעידות את דופן הספינה
ההכרה זולגת בציפייה
מבעד לחריקות השלדה.
הרעד אוחז כנפיים גדולות
אל תוך אדוות השקיעה
רוחות הים נושבות לעיניי
את כל הכחול בעולם. |
|
|
הלו, משה?
אתה כבר למטה?
לא בא לך
לרקוד?
טוב, תוך שניה
יורדת.
ביי.
הקלטות נדירות -
יעל בפלאפון.
אולמי ורסאי
2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.