איך כששברתם אותי
לרסיסי טל בוהקים
בצילו של הלילה,
נראיתי מאושרת
מטיפת אהבתכם.

וכשניצלתם תמימותי
כשהייתי שבירה,
נראיתי חזקה ומטופחת.

עשיתם לי רע
ונראיתי שמחה,
ספגתי חיוכיי.

וכשנשמתי עמוק
והבטתי חזק בדמותי שבמראה,
דמיינתי חופים רחוקים במזרח.

איך כשריגלתם אחריי
בתוך רבבות האפלולית,
נראיתי רגועה,
כשנכנסתי לתוך השיח בפרדס המוזהב,
עתקתם נשימה מראותיכם.

וראיתם אותי רצה צוהלת
אל תוך בועה שבניתי לי שם,
שרקמתי את חוטיה כל יום מחדש
ונשבעתי לשמרה לעולמי עולמים.

ואני אז ראיתי אתכם, נופלים אחד אחד.

19.11