New Stage - Go To Main Page

תום לב
/
תחפושת הגוף

כשאני יוצאת מהבית, אני צריכה לזכור ללבוש את הגוף, אני מרגישה
משהו גדול וכבד יושב עליי, לכל מקום שאני הולכת הוא בא איתי,
לפעמים הוא כואב ובא לי פשוט לזרוק אותו מעליי כמו בגד מלוכלך.

הגוף כבד מעליי, ואני צריכה להזכיר לעצמי איך להיות בת אדם.
מה עושים עכשיו? איך צריך לחיות? מה עושים עם המוח? עם כל
המחשבות והתחושות? אני נזכרת שגם אני חומר מתכלה ונהיה לי עצוב
פתאום, אני לא רוצה להתפרק, להתמוסס, להפוך גם אני לאדמה.
הגוף הזה גדול עליי, אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, איך להשתמש
בו, להפעיל אותו, על מה לוחצים כאן? ואיך מכבים את זה?
אסור לחשוב על זה יותר מדי צריך להמשיך את הגלגל.
ואז זה לא בא ומכאיב.
 ורק בלילה כשאין לאן לברוח, כשריק לי ושקט, זה רק אני
והפחדים.
והם צצים כמו גבעולים קטנים, סימני השאלה עולים ואני הופכת
להיות נקודות קטנות בתוך החושך.
הרוח סוחפת אותי למקום אחר, אני מנסה לקשור את עצמי לעולם,
אחרת אני עפה ומתנתקת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/4/08 20:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום לב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה