אלה אלקבץ / רק בלילות אבוא בחדרך |
ואין בדעתי הכרות עימך.
אבקש לגולל את סיפור חייך
אך הנייר נשאר ריק מעברך.
אצייר במכחול את קימורי גופך
גם כשמעולם לא ראיתי אותם.
אעז ואמנה את צלקות העבר שנותרו לך,
ואת עדיין לא נחשפת לעיניי.
במחשבה, אראה את כמיהתך לרגש,
ודמיוני לא יביאני אל סיפוקך.
רק בלילות אבוא בחדרך,
במיטתך,
אל גופך,
בנשיקה,
בליטוף,
בכמיהה, אלייך אהובה.
והקיצני אור ראשון,
ושוב, לא אכיר במשכבך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|