|
אני מתגעגע לימים שהיינו מחובקים
על ההליכות והדיבורים
איתך אהבתי את החיים
אבל עכשיו אני לבד
וכולי מפוחד
האם אני אוכל עוד לאהוב
כי הלב לא מפסיק לכאוב
הראש לא לוקח מנוחה
הטיפש חושב שיש עדיין תקווה
במקומך לא הייתי חוזר
כי כבר הכל אצלי רקוב
אבל אני עדיין רוצה להיות אהוב
אם את רוצה להיות מאושרת
אז תשכחי
כי אצלי זה יהיה אחרת
מפחד להרגיש אותך ועוד פעם לאבד
רק על המחשבה כולי רועד
תמשיכי הלאה ואל תסתכלי אחורה
כי אני אוהב אותך... |
|
|
כמה אירוני.
המשור שהרג אותו
הוא גם המשור
שהביא למותו.
זוזו לסטרי,
מייסד האגודה
כנגד שימוש בלתי
מוצדק במילים
"כמה אירוני",
ומאוחר יותר,
כמה אירוני,
גדול המועלים
בכספי אותה
אגודה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.