קרינה גולד / הולכת |
הרוח עצרה נשימתה.
פזור עננים באופק השווא,
חזרת מלוח, עתה.
מתקו השעות על מלח הים.
גאות למודת רגשות
מכה בגליה שבים ואינם,
כמוך למדה להחשות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|