גיא בן לולו / נוכרי 2007 |
אל מול עיניים בוחנות.
והם אומרים : " שוב הוא בא ,
לטשטש את העקבות"
ילדותי אשר חלפה ,
לא התוירה זיכרון.
ותמימותי אשר אבדה,
נותרה ככתם , חיוורון.
אני עב כלוא בחושך,
בין ענני מלחמה.
מלבלב וצומח,
בעכירות האדמה.
אני שרף לבן כנפיים,
בתוך שמיים שוחרי שלום.
נאבק ללא ידיים,
במהלומות נפשי
עד תום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|