עדיין כועס על זה שאמר:
ש"קופידון עוד יורה והרגש נבער".
די מאוכזב מזה שהחליט,
על מי שאני והזהות המינית .

                      ועדיין כותב רחשים למגירה,
                      סרטים פורנוגרפיים והתגריתי נורא.
                      כשהיא השילה בגדייה אל מול עיניי,
                      מקשקש בזנב וחושף את שיניי.

עדיין נמלט ממגע כקטיפה,
נשיקות בצוואר ומצית בה שריפה.
מפשיט גם את עצמי בכדי לתת לה הכל,
אך גומר די מהר, שתתחיל קצת לסבול.

                      ועדיין חושב ששמיים דהויים,
                      מהפנטים למגע, מלטפים ובוהים.
                     התבוללויות במיטה כמו על גחוני נחשים,
                             אך כלו בי כל הריגושים.

וחש בצורך ללכת כשהיא מבקשת ת'יד,
לא מבינה שביחד אצלי זה לבד.
ארסנל רגשותיי טמונים כבר בחול,
יותר מזה בעצם אני לא יכול.

                         עדיין מונע ע"י תשוקות באוויר,
                     אני נפרד מהיד ומבקש להכיר ,
                        מסוקרן לתנועות וכמה גמישה,
                              אל תביאי איתך רגש, אישה.

תהיי אחת מסופקת ממגעים מזדמנים,
תחקרי איתי יחד בנות ובנים.
נגיעות מטריפות אנשים ללא שם,
מסע אישי, מסע נפשי, רושם ורושם

       מתהדר בנוצות טווס מזוייפות וכל כך מתלהב.
         ועדיין כותב את הלב , עדיין אוהב,
                           ושוב מתאהב.