גם בזנב עפיפון קשור לחוט
בשמש מעוינת באופק
את לא תראי אותה שרה
קול הקרקורים בלול
ציפורניים דוקרות את לבך
והשמש לעולם לא קמה
עם זנב עפיפון קשור בחוט
הרעב לא ישביע
הצימאון לא ירווה
מסומנת על אם הדרך
בין פריז ללונדון
על דרך עפר מאובקת
וריח שתן חמוץ
כשאת בוכה, את לא יפה
וריח העופות בזבל
הרוח לא נותנת לך כוח
והלילה שואב עמוק
סיגריות ויין
וכמה שירים ששר הלב
כשאת בוכה, את לא יפה
גם כשאת רודפת אהבה,
הם רואים בך
משונה
באתי ממרחקים
אתה אולי יודע
להזכיר לך את שמך
להגיד לך מי אתה
אם אתה פוחד
אני כמובן מבין
הפחד מהכרה
חושף את הפחדים
מפני הזיכרון
שהיה לך לפני
שדרכת על האדמה
שגם אני נקברתי בתוכה
זה לא היום
ולא מחר
ואנחנו עדיין רחוקים
אך מתקרבים
במהירות של מטרואידים
בחלל אינסופי
ובדרך יש את העולמות
שחשבת שלעולם לא תפגוש
כמו חיים חדשים
שעדיין לא נולדו
כמו היית אחר
כמו היית דולפין או ארנבת
על הירח מול אודם מאדים
שירות בתי הסוהר
יזכור תמיד שמך
לאן שלא תלך
בכדור יסמן אותך
אני אסמן אותך ביונה
זו יונת הברכה
יונה של גן-עדן לפני מלחמה
יונה שתמיד מחזירה אותך חזרה
מאיפה שבאת
וכל הדרך מזכירה לך
לאן אתה הולך
אם תשכח את שמה
אתה תשכח את שמי
אם תפנה לה עורף
אתה מפנה עורף לי
אם תשפוט אותה
אתה תשפוט אותי
אם תכאיב לה
דמך בראשך
יונה שלי
לא סתם שלחתי
יונה שלי
הייתה במשכני
היא יודעת אותי
בתוך תוכי
כמו טליה
למרגלות משכן חכמה
מה שהיא יודעת
מה שהיא זוכרת
זה אני נתתי בתוכה
מהשמים נתתי לך אותה
אתה תיתן לה מהאדמה |