אם לחושך היה פה אז בטח הוא היה מספר לכם.
הוא היה מספר,
על הלילות העצובים,
ועל הבכי האינסופי,
על המירוץ האינסופי מנקודה
אחת
לשניה.
ובלי לשים לב,
ליפול.
כי בסוף,
תמיד נופלים.
כי גם לנו נמאס.
וגם לחושך,
עם כמה שהוא גדול,
גם לו נמאס.
כי כשיורד
החושך,
יורדות הדמעות,
ויורדות המסכות,
ומבצבצת נקודת האור,
אבל בכל זאת החושך הוא שחור.
הוא עירבוב של כל צבעי היום.
הוא מערבל את כל המחשבות,
והחושים.
כי לחושך יש
קסם משלו.
יש לו יופי משלו שרק הוא מבין.
כי החושך הוא החבר הכי טוב.
כי אם לחושך היו מילים,
הוא היה מספר.
מספר על כל מיליוני האנשים,
שבוכים.
כי רק ללילה יש קסם משלו.
ירד החושך,
אני אמיתית. |