תאיר הראל / איה? |
כאחוזות צורים צחיחות
כרוח שורק לבטים ותחבולות.
תפארתי, עוקצי, המתוק מכל
מהתל לו גלמוד בארגזי החול,
ובארוב לו השחר מטפטף בי,
ובליל?
חד ועוגב בקרבי מתכרבל.
ואתה, איכה?
עוללי הקט, פרי השמש
פרי הגשם,
אהבתיך. כמעט.
זיו עינייך תופח בלבי אפיים
איה לבי?
איה מלאכי מזה שמיים?
אל תחון, וחסד אל תטה בי
לבדי אותותיו אשא
ובאשר יועיל לבקש ולקבלני
כובד אדוני לרבות... אדע.
קבלני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|