שיר סמואל / שלגייה |
אוכלות מאות תפוחים אדומים,
מקווה שלפחות אחד מהם יהיה הרעיל.
אשר לה אותו הביאה המכשפה הרעה,
אשר עמוק מבפנים היא למעשה חברתה.
אוכלת מאות תפוחים אדומים,
על מנת שבשקט תשכב, בנעימים,
שיבוא האחד, שיציל אותה מכל הכאב.
ינשק לה בפה, ויצהיר שאותה הוא אוהב.
אוכלת מאוד תפוחים אדומים,
הנסיך עוד יגיע, אשר יגאל אותה מייסוריה.
ייסוריי החיים, אשר חדות כמו מראה שבורה.
אך בינתיים ליבה הוא השבור.
היא עוד מחכה לנסיך שיגיע,
או לפחות לתפוח שיושיע.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|