|
עכשיו כבר מאוחר מדי לענות
אחרי שחיפשתי בכל מקום את התשובות
עכשיו כבר מאוחר מדי לשתות את הכוס המרה
האלכוהול וסיגריה שיתנו זיכרון לאותה התמונה
עכשיו כבר מאוחר מדי לחלום את אותו החלום
כי אני ערה מדי כדי להירדם פתאום
ראיתי אותם כל כך נוצצים מול עיניי
מסובבים את גופנם ונעים בלי די
הייתי רחוקה ועכשיו זה קרוב
לגעת בזה אך בלי לאהוב...
הכול נהפך למציאות מורכבת
הצללים פזורים, מסתירים אמת כואבת
וכל הזמן שבעולם לא יעצור אותם
לא יעצור אותי, כי גם אני כבר שם
מאוחרי אותם הצללים, מתמכרת למילים
מתמסרת בלי לחשוב
לרצות כל מחשבה, כל רגש קרוב
עכשיו כבר מאוחר מדי להתחרט
הכול משתנה מעת לעת
והזמן כבר רץ מאחורי הצללים
עכשיו כבר מאוחר מדי למילים
החלטתי להירדם ולהמשיך לחלום
חוששת להתעורר למציאות פתאום... |
|
|
אני אצבע את
הבמה בכתום, אם
רק תאמרי...
אני אגלוש
בפורום גם לאור
היום, אם רק
תאמרי...
אני אגיד
"פוסט-מודרניזם
כשלון", ולא
אציץ לאחותך מן
החלון, אם רק
תאמרי, טה טה טה
טה טה טה ה טה
טה!!!!!!!!!!!
חרגול מנסה
לשכנע פקידה
בבנק לתת לו
טופס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.