בלילה ההוא שישבנו לבד
שני נשמות מתוסבכות חצויות לעד
אמרת מילים משחררות את הלב
פגעת אתן מבלי לשים לב
ואני כזרם רע חוזרת אחריך
דוברת שקר שיוצא משפתיך
מבולבלת כל כך ממה שקרה
מראה לך כמה שיש בי מילה
ואז מבקשת שתסתכל בעיניי
אתה שותק, מהוסס מדי
וכלום לא קרה, וכלום לא יקרה
טעיתי, טעית ולא במקרה
הכול ידוע מראש וכל כך מנוכר
עברה תקופה ונהיית לזר
אף פעם לא היית, אף פעם לא תהיה
סתם סיפור מטופש שהתחיל במקרה
והייתי רוצה קצת המשך עגול
להבהיר דברים לנצל הכול
קצת היגיון  מהצעד של שנינו
לראות אמת כשייפגשו עינינו...