אסנת אינציגר-אלון / סהר |
עת סהר רוגש אורו
עוצרים כוכבים נתיבם,
משתאים מול נזר בריאה.
עטור כיסופי לילה חובקים
ירח מלטף געגוע
באור חווריין.
מפציע רגשות ביקום
נם שנתו.
סובב על ציר, לא נח.
קוטף אהבות ותעתועים,
מונה ומחסיר פעימות שבלב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|