|
בלילות הקרים היא נודדת רחוק
מתחמקת ממה שצריכה בעיקר.
מחפשת מקום שם תוכל היא למחוק
טעויות שעשתה בעבר.
היא עוברת עוד סלע, עוד נחל אחד
היא נראית לי בלתי מנוצחת.
אך הפצע בלב - הוא עדיין פתוח,
בביצה של עצמה היא טובעת.
פ:
יש לה עיניים גדולות ויפות
מפזרת חיוך ממולח על כולם.
בתוכה היא יודעת - העצב שולט
והאושר איתו נעלם.
היא עוברת בדרך תלאות לא קטנות
והכל כמו גם אז שוב הופך מיותר.
אך עכשיו בדרכה למקום החמים,
מסתבר שעדיין עוד קר.
בואי חבקיני, עלמת חן קטנה
אעשך מאושרת מכל הנשים.
רק רוצה להחזיר עטרה לישנה
אהבך, אזכרך עד עלמי עולמים.
פ:
יש לה עיניים גדולות ויפות
מפזרת חיוך ממולח על כולם.
בתוכה היא יודעת - העצב שולט
והאושר איתו נעלם. |
|
|
חשבתם פעם, איך
הגיע השלט של
"נא לא לדרוך על
הדשא" לאמצע
הדשא?
או למה כשאומרים
ריק, והולכים
אחורה, לא
שומעים קיר?
-תהיות של
קווקזים, אבל
קווקזים משוודיה
התיכונה בלבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.