|
הרגש מתקומם
והמבט יודע ודומם -
כבו להבות ליל-אמש,
נשתתקו בינה גם נמש.
והזמן על לוחות רחוב ועיר
רושם בצליל איתן ובהיר
שבסוד השתיקות עומדים
שירת-יין ורוך-דודים. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.