לאחר הצגה
לגיון הצופים צובא
על פתחי היציאה.
לרגע נדמו כתליו
של התאטרון היפני
דקים כנייר מבוטן.
זה עתה נתבשרו
שצבא הקיסר הובס
ולוחמיו עטורי התהילה ניגפים;
רק לפני שעה קלה, שלווים,
עוד שטו להם במורד הרחוב,
כטרוטות.
פעם אבדנו.
צעירים אז היינו, כמותם,
נישאים בזרם.
כששכך, נשכחנו.
מורשתנו הושחתה.
זרים נטלו שמותינו.
כל אותן מאות שחלפו
לא חדלנו אלא לייחל
לאותו ליל ביכורים
שבו יקרסו מחיצות הזמן.
בעיני רוחנו כבר יכולנו לדמיין
את השקט שישתרר
בחשכת האולם
ברגע בו נגיח, עטויי מסכות,
אל מול פני הקהל השאנן.
# נו - תאטרון יפני מסורתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.