כשחלב הופך לשוקולד
קסם מתוק, מתערבל,
מתהווה לגוף אחד.

שילוב של שריפה מול חימום
מקצה לקצה, מטלטל.
רחף, אוויר, רוח,
חוסר יציבות.

הטעם, עוד לא ידוע,
סוג של ניסוי בין מתוק למריר.

פחד, שמא יישרף ולא יעשה,
תקווה כנה, שיתקיים.

ולמה ירית בשחף?
ולמה פצעת בי?
כל חטאי שחמדתי לקסם המתוק
אך החום, התפשט לשריפה
המרירות, פרצה את גבולות הטעם הטוב

ובמקומם- ענן שחור,
עבה וקר, של חוסר ודאות.

הרם אותו, שא אותו בקרבך,
הרי הוא בן ברית ולא שונאך,
כאשר הוא בידיך, הוא יותר מסתם בעל כנף
הוא מאיר לך את הדרך,
טפל בו. חזור בך.

כעת, הקור, מקפיא את החום,
והפצע- כואב וחודר,
כאלפי סכינים על מטרה.
זה לא עוד ניסיון,
זהו לא עוד מקרה.

זהו רגע עמוק,
אל תיתן לשוקולד להתקרש,
לא לפני שתיתן לו צורה ייחודית
כמו של שניים, כמו שלך
כמו של אהבה.

צוק אותו לתוך תבנית לבך,
ואל תקשה, הבט,
כי השוקולד, הוא-הוא,
מקרב הלבבות שלך.



22.11.07