יובלי אורן / שוב |
מדוע אינך מסיט מבטך
כשאני בוהה בך?
מדוע אינך מקשיב
כאשר קולי נאנח בשמך?
מדוע אינך מהפנט אותי
כאשר אני מהופנטת על ידך?
מדוע זורע מלח על פצעיי
כשאני מנסה ללקק חטאיי?
מדוע אינך נותן לי את ידך
כשכל גופי כבר בתוכך;
מסור, מכור, מהול בבגרותך.
נבול, מבול של נשימה קטו
עה.
מדוע אתה מחייך אליי
כשאתה יודע שלבי נמס מהר מדי?
מדוע אינך יודע?
כי נחנקתי מחוסר נשי
מה כבר ביק
שתי את חמימות ל
שוני נכסף, כי אני מ
אוהבת בך.
אז מדוע אני שואלת את
השאלות האלה שוב ושוב?
כי במילא, תהרוג אותי, לבי לא מספיק ח
שוב.
10.5.07
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|