זוכר גן חשוך עיניים טריות
סנוור-בטנות ורבאלי, אקווריום נפשות לחששן.
הריסים כמכחולי סתיו גלופים אנחנו איננו
נצבעים בכיעורינו הפעם. מידות ידיך נאות.
הלילה מטה בשבילך פעלים
רוקח בעין צרובה את חותמת הנשים הדלוקות
והן כבויות באורן המצטהב
כשהלילה נופל כמו חללית גדולה בינינו
אין לי לילה משלי, כותרותיו
הם נפילים. אני אגדה קשה לחוצה
אל תזזית-מגעך. ואתה מגהץ אותי
שטוחה וקרה על פני תתרנות הירח
יתמותך שורפת אותי. אני אינני שלמה
אתה פתיל ארוך ושבע
אני ממלאת את הכרסים גדולים
אני אינני שלמה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.