חיי בר / מחיקה |
הוא שאליו חיכינו
לא צלצל,
מהעבר השני של הקו
עמדה דממה דקה,
משתרעת בין שמי הערב הנכבים
לשפעת אורות העיר.
אחר כך היינו אמורים
לנוע בדרכי הזמן
המאיצות לנצח
מוסווים בחיוך לא אנושי
כאילו דבר לא קרה
כאילו לכך באמת נועדנו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|