עכשיו הכל נהיה פשוט.
אני מאוד רוצה למות.
למות בלי סבל, בלי כאב.
רוצה למות, אני עייף.

רוצה למות אני עכשיו.
רוצה למות אני, תושב
כדור הארץ. לא אזרח
ולא חייל בצבא מזרח.

רוצה למות כי החיים
הם לא חיים אלא מתים,
בלי משמעות ובלי מהות
פשוט מאוד בא לי למות.

קיוויתי ונתתי זמן.
החבאתי סבל במחסן
בראש. אך זה גם לא עזר.
חשק אני במוות מר.

כדור כנגד כאב ראש.
כנגד ראש וגם כאב.
נשפך דמי, כפפות תחבוש
ושרוף את גופתי, זאב.

הנפש נשברה כליל
ואין כבר מי שיאסוף
את רסיסי מוחי הזיל
מהקירות. זהו הסוף.



אך יש בפנים עוד קצת תקווה.
עמוק עמוק תקועה בפנים.
עושה לי בלוק. עם אהבה
אני שואל את ההאם.

עזרו לי, יקרי החבריי.
לא מסוגל כבר להמשיך.
רוצה למות. והלוואי
יכול הייתי להשכיח
הכל.

נמאס תמיד להיות דחוי
נמאס החוסר אהבה
ובעולם כזה הזוי
כבר נגמרה לי התקווה.

לבד אני בכאבי
לבד לגמרי והכל
פשוט דפוק ומצידי
אל תתאמצו, תרימו חול

ותסתכלו עמוק בפנים,
נתחו אותי ואת חיי.
אני שם זין על חיים.
ללחוץ על הדק וביי ביי.