א. תמר / על חוף הים |
אל תבט בי קרוב לדקויותיי.
ראה, הרוח עשתה בי קמטיי
הגלים החליקו קצוותיי המשוננים
ראה בי אף עבר,
אינני רק הווה מוגמר
צדפי החוף קבעו בי גבולות
אל תבט בי בנוקדנות שכזאת.
ראה, הצדפים נטעו בי כמיהות-שווא
החול יצק אותי למקומי
ראה בי אף עבר,
היו ימים הייתי משוחררת.
הנני על חוף-הים, לפניך
אל תשאירני כאשת-לוט
כאן, לנצח, לדורות
קח אותי איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|