שמעתי רק את הרעש של אמבולנס שהגיע,
ידעתי שאני חי ,אבל לא ידעתי עוד לכמה זמן ,זאת הייתה הרגשה
נוראית פתאום כל חיים שלי היו לפני.
פתאום ידעתי מי בדיוק מי, מי על אפשר לסמוך ועל מי לא, מי הם
חברים שלי ולמי בעצם אכפת ממני, שמעתי צעקות ורעשים מוזרים,
אבל הדבר היחיד שיכולתי לחשוב זה על כך שאני שוכב פה כנראה
מדמם למוות ומבין שעיניים שלי נפקחו.
אמבולנס הגיע, סוף סוף ויכולתי לשמוע בבירור דברים שמעתי צעדים
מתרחקים ומתקרבים.
שמעתי אנשים אמרו שזאת תאונה פגע וברח , המכונית פגעה בי
ואפילו לא הסתכלה אחורה להביט אם נפגעתי, אבל אני אספר לכם
משהו.
אני האשם בפגיעה, כי אני הוא שעברתי ברמזור אדום.
ועכשיו אני שוכב פה לבד ולא יודע לאן לפנות... |