|
נוסע בכרכרה אל העיר שבאופק
השמש עוד באמצע השמיים
והמים מהגשם האחרון
עוד נמצאים על העלים שבדרך
מגיע אל ביתך
עם הפרחים בידיי
מקווה שאת נמצאת
כי הרי באתי ממש בהפתעה
את לא נמצאת שם
אמר שכן זקן מהחלון ממול
שאת הלכת לעבוד בחו"ל
שקיבלת הצעה ממשרד החוץ
שבעצם עזבת בלי להודיע לאף אחד.
ראיתי את עצמי עומד ברחוב לבד
נפלתי לא יכולתי להחזיק מעמד
נשמתי חזק חזק בכל כוחותיי
לא רציתי עזרה מאף אחד.
עכשיו מלחמה כולם כועסים
אין עבודה יש רק סרטים
שומרים בכל מקום
שומרים על דלת זכוכית שלא תתנפץ לרסיסים. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.