|
אולי
גופי
מפלס דרכו
בחרבה.
עד הארץ המובטחת
יאלץ להשאיר
טביעות רגליו
ידיו
במדבר.
טביעות רגלי טובעות
בנחשולי תקוות
מתנפצים אל
החרבה.
עדיין יש באמתחתי
קרחונים
נמסים
אולי הם יציפו
אדמה שחונה
וישאו ממני
מתיי.
אולי
עיניי
מותירות מאחוריהן
גלי ים
מכסים את הנשארים
אשר לא העלו פריים
בעתם.
עד הארץ המובטחת
תחזנה
מאומה
אורן יזדקק
לצבא גדול של
אמונה.
מעשה ידי טובע
בין גלי חלומות
גובהים ומתנשאים
לא ממתינים שיצא
למסעו.
ואני לא מכה בסלע
רק מדבר אל
האדמה.
הנה ימים באים
והם כתובים באות מתה
שם
הארץ המובטחת
מעבר לקשת בענן. |
|
|
אני לוזר?
יעקב פופק נתלה
באילנות גבוהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.