כשהגשם יורד על עיניים דומעות
הטיפות מסתירות את העצב
וכשתזרח שוב השמש
יתגלה יום חדש
רק שלי ושלך אך בעצם
שלו ושלך
מחובקים על מזרון
והמעגל שוב נמשך
וזה לא יגמר
עד שאחד משלושתנו
ישכב וינוח

אז איפה השמש
והיכן הנרות
וכך נמשך לו הגשם
והדמעות לא עוצרות
הקור לא הלך
יישאר בתוכי
גם כשאהיה מחובק
עם אחת שאוהבת
אך הזיכרון יישאר
בתוך ראשי שכואב
ובתוך הלב השבור
שלא מבין את הלילה
הזה שהיה
בלילה של גשם
אלכוהול ושימחה
פתאום עצבות שנופלת
דיכאון שנמשך
ימים על לילות
של דמעות על מחברת
ואי הבנה

אז תשבי לך בשקט
ילדה עצובה
תזכרי הירח
לא שומר לך תינה
והכוכבים בוכים הלילה
על מלאך שנפל
כי מחכים שם למעלה
לילד שסוף סוף בכה