|
באמצע הרחבה
ילדה שלא מזמן חצתה
את חטיבת הביניים
נוגעת בכל גופה
ומרימה קלות חולצתה
מצמידה את עכוזה לחיקי
ומביטה בי באהבה לוהטת
וכשהמוזיקה נחלשת
נשימותיה הכבדות
מטפטפות על צווארי
וצעקתה מגיעה כמעט השמיימה
ואני, מנסה שלא להביט בה
כי ככה קשה יותר
לדמיין אותה זרוקה על ספסל
מבקשת את אבא
ומתחת לאורות הפנסים חבורת נערים
מתרחקת עם בתוליה
כמו התמימות מגופה הנטוש. |
|
|
אבל סבתא, אני
שונא ברידג'!
את לא רוצה שנצא
החוצה ונשחק אחד
על אחד?
אפרוח ורוד,
נכד למופת (4) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.