ורד האופל / חצים ששלחנו |
הייתה לוהטת ואסור היה לגעת
הייתה נרתמת משתוללת ואי אפשר היה לאלף
הייתה כואבת ונותר היה לי רק
לקלף
פיסות אישיות (ילדותית, לא החלטית, חסרת בטחון) מן הכווייה
הזמן ירפא, אך צלקות נשארות. שמך עלה בי במצב
שלא אמור היה לעלות. עצמתי עיניי. הייתה כואבת.
הקנאה, היהירות, התפרצויות הזעם שלך - הפרידו
בין הילדה המפונקת שראית בי, ולא עזרו חלומותיי וקלילותי
ובין הבחור הכי יפה שאי פעם
חשב שאהב אותי.
--
[ר. 2.12.2007]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|