"כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יכלו כל אויבי לנגוע בי
לרעה"
אז הנה ציור שלי שהיה רק שתי חסידים רוקדים, שנתיים ישב על הקיר, יום אחד
קיבלתי אומץ הורדתי אותו, לקחתי את הפלטה,ואמרתי מה שיצא יצא,הוספתי את העץ
את ההר למטה והבתים והחסידים למטה בקידוש לבנה אומרים
"כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך,כך לא יכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה"
מתפלת קידוש לבנה ,פעם בחודש.
אני אוהב את הציור אני מסתכל עליו שעות ולא נרגע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|