תשקרי כמו שתמיד את עושה,
את טובה בזה, בלרמות אותי,
גורמת לי להאמין
שמשהו ממה שאת אומרת אמיתי,
אולי באמת?

תשקרי, גברתי הנאווה, ערימה של רוע שקובצה בתוך אישה.
הפסיקי מלבכות עכשיו כי לא אני זה שיעצור זאת,
ואל תעזבי עכשיו, כי נותר עוד למה לקוות.
תשקרי, תגידי שכל מילותייך הן שקר, תרמית.
שהלילה את לא עוזבת,
תמשיכי להיות ילדה תמימה ונאיבית שחושבת שבקרוב
הכול יסתדר, תשקרי זה עבורך ובהחלט גם עבורי
מבולבל עד שקשה להסביר במילים, מסובך בתוכי,
עמוק בשפיותך וריק מכול-כולי - תשקרי, זה לא בשבילי.

תבקשי,
תבקשי לברוח, לכי!
לא רוצה לשמוע, תגרמי לי להאמין שיש פה צלם של אמת,
תשקרי, עכשיו מותר, לספר מעשיות וסיפורים
על דברים יפים, תשקרי על הטוב, על הרע ועל הלא מוכר.

אני כאן, את שם, אני לא, את בערך.
בערך מכול הריק הענקי הזה, ההתפזרות האין סופית
הזאת.
אהובתי, שקרי!
זה לא מגיע לי, זה לא מגיע לך.
תשקרי אפילו שקר לבן, כי בסופו של דבר, גם הוא שקר.
הוא לא טהור או נקי יותר גם הוא שקר ככול השקרים,
בדיוק כמוך.

מאי 2007.