עונג מתפשט
ולובש מדי יום גלויות געגוע
שקט מתפרש
ומסיח שתיקה נוחה
אמרת שתבואי כמלוא כף היד
וחומך הניח חומות לרגליי

אמרת שננוח, ויופייך הרעיש בי
מתחת לארשת פנים חתומה
ביקשתי לחטוא ולנקר בין שברייך
את שפיות תמהונך מוססתי
כגורל עיוור הבוחן נטיות כיוונייך

ולא הפסקתי לחדול
ולהשליך עד אליי
את יופי אהבתי, אהבתי אלייך
ונטשתי לוחות הנכתבו אחריי
נמשחתי בלובן על כל אודותייך
גססתי את יומי
כלוטף נקודות צל בחשכה
עד בואך אליי, מלואת אור ואהבה